"איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' " שואל רש"י - למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? ומבאר: "לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.."
רש"י מלמדנו עקרון חינוכי וערכי בעבודת ה' - החשיפה לסובב אותנו אינה סתם. ויש לכך שתי משמעויות:
1. אין מקרה - נחשפת למשהו, כנראה שהוא משמעותי עבורך. הגמרא מספרת על אילפה ור' יוחנן שחדלו מלימודם והלכו לעבוד כיון שלא הייתה להם פרנסה. בדרך עצרו לנוח, והנה עברו שם שני מלאכי השרת ורצו להפיל עליהם את הקיר ולהורגם כיון "שעוזבים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה" ר' יוחנן שמע את השיח שבין המלאכים ואילו אילפה לא שמע. ר' יוחנן הבין כי עליו לחזור לבית המדרש וללמוד ואילו אילפה שלא שמע - המשיך בדרכו. ואכן ר' יוחנן נהיה ראש הישיבה ואילפה הצליח בעסקיו. נמצאנו למדים - שמעת / נחשפת / ראית - חשוב מה עליך לעשות.
2. לא להתעלם - יש בכך גם חינוך לתשומת לב למתרחש סביבנו. לא להיות אדישים ולהתעלם. תן את הדעת לנעשה, חשוב מהו אומר לך ולאן זה לוקח אותך.
כך גם מלמדת אותנו התורה בעניינה של סוטה. אם ארוע כזה הגיע לאוזנך, או לידיעתך עליך להפיק לקחים, לשים לב ולחשוב כ'חכם שעיניו בראשו' כיצד לא להגיע למקומות מפוקפקים ובעייתיים. "הרואה סוטה בקלקולה - יזיר עצמו מן היין שהוא מביא לידי ניאוף" .
שבת שלום